פסק-דין בתיק ד"מ 30643-02-13

1.         לפני תביעה להחזר סכומים אותם ניכתה הנתבעת מגמר חשבון שנערך לתובעת כמפורט בתלוש שכר חודש יוני 2012.

2.         רקע :

א.        התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת, עבדה בשירותה החל מחודש ספטמבר 1999 עד שהתפטרה בעקבות מצבה הרפואי בסוף חודש אפריל 2012.

ב.         מעיון בתלושי השכר אשר הוגשו לתיק בית הדין, עולה כי למצער החל מחודש ינואר 2012, לתובעת שולמו דמי מחלה.

            כמו כן, בחודשים מרץ ואפריל 2012 שולמו לתובעת דמי מחלה, על אף שבתלושי השכר יתרת ימי המחלה שנצברה הייתה שלילית.

            בתלוש שכר חודש אפריל 2012 עמדה יתרת ימי המחלה על (54-) ימים.

ג.         בשל כך, ובעקבות "גמר החשבון" שנערך במסגרת תלוש שכר חודש יוני 2012, אשר בו שולמו סכומים שונים בגין: ביגוד, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה, ניכתה הנתבעת סך של 7,300 ש"ח בגין אותם 54 ימי מחלה, שלטענתה, מלכתחילה לא היו אמורים להיות משולמים לתובעת.

3.         המחלוקת שבין הצדדים נסובה סביב אותו סכום העומד על 7,300 ש"ח, אשר לטענת התובעת, טעתה הנתבעת עת ניכתה אותו במסגרת גמר החשבון שכן התובעת הייתה זכאית לימי מחלה נוספים מעבר לאלה ששולמו לה, וזאת לאור הוראות סעיף 49 לחוקת העבודה.

            מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לימי מחלה נוספים מעבר למה ששולמו לה, וזאת הואיל ולא חזרה לעבודתה. לדידה של הנתבעת, לו הייתה התובעת חוזרת לעבודתה לאחר חופשת המחלה רק אז, חשבון חופשת המחלה היה מתעדכן בהתאם לאמור בסעיף 49 לחוקת העבודה.

            מכיוון שמצב הדברים במקרה דנן היה שונה, שכן התובעת לא חזרה לעבודתה ואף לא היה ביכולתה לחזור לעבודתה, זאת על פי המלצת הרופא, פעלה הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 52 לחוקת העבודה ושילמה לתובעת את הפיצויים המגיעים לה, תוך קיזוז התשלום בגין ימי המחלה שקיבלה ביתר.

            בהקשר זה, הנתבעת ביקשה להפנות לאמור בסעיף 52.1 לחוקה, אשר מבהיר באופן מפורש כי עובד אשר נפסל לשירות זכאי לנצל את ימי המחלה העומדים לרשותו, בהתאם לדרגת נכותו, ולא מעבר לכך.  מכאן ומכיוון שלזכות התובעת לא עמדו ימי מחלה כלל, קוזז הסכום ששולם בגין ימי המחלה מהתשלומים המגיעים לה.

4.         דיון והכרעה :

א.        ראשית כל, אציין כי אין מחלוקת עובדתית כלשהי בין הצדדים ולכן במסגרת הדיון שהתקיים ביום 20.6.13 ואשר בו היו אמורים להישמע ראיות הצדדים , התייצבו באי-כח הצדדים ללא עדים מטעמם וביקשו כי בית הדין יכריע במחלוקת המשפטית שנותרה  על סמך החומר שבתיק.

בטרם שאדרש למחלוקת גופה, אביא להלן את הוראות סעיף 49 לחוקת העבודה אשר קובע כדלקמן:

" חופשת מחלה ממושכת -

אם מחלת העובד תימשך למעלה ממכסת חופשת המחלה המגיעה לו לפי שנות עבודתו, יהיה זכאי לחופשת מחלה נוספת של שבועיים לכל שנת עבודה ומחצית המשכורת ולא יותר מ- 6 חודשים.".

עינינו הרואות כי בסעיף 49 לחוקת העבודה, אין התייחסות כלשהי לשאלת חזרתו של העובד לעבודה לאחר תקופת המחלה.

לכן  לא ברור על מה מבוססת הפרשנות של הנתבעת לאמור בסעיף 49.

אינני מוצא מקום במסגרת הליך זה, להשוות בין הוראות סעיף 49 לבין יתר הסעיפים להם הפנתה הנתבעת כל עוד אין בכך כל צורך כדי להכריע במחלוקת נשוא הליך זה וכל עוד אין בכך כדי להשליך או להשפיע על עצם זכאותה של התובעת לתשלום בגין דמי מחלה.